בת ציון גולדשטיין-12 חודשים לקבורה

אז איך מדברים על אח בלשון עבר?
אז איך מסכמים שנה כזאת כואבת?
אורי
אורי אח שלי, אח שלי יקר ואהוב, לא מצליחה לעכל,
כן גם 12 חודשים אחרי, עדיין מסתכלת על תמונתך ומחכה שתבוא.
מחכה שתכניס לביתינו מלא אור ושמחה, אנרגיות חיוביות,
שתיכנס הביתה בכניסה שיש רק לך ותצעק “גולדשטיינים..”
היה לנו הסכם בינינו שבגיל ההתבגרות שלך הייתה אצלינו המון,
ובגיל ההתבגרות של הילדים שלנו הם יהיו אצלכם..
ואז נפלת
נפלת בקרב גבורה אדיר, כמו שמתאים לך ללכת, והשארת אותנו פה.
שכולים
כאובים
אבל חזקים
חזקים ומאמינים,מאמינים בצדקת הדרך שהובילה אותך כל חייך, שואבים כוחות מהמילים הכתובות הרבות שהשארת לנו.
ומהדרך שחיית בה.
נכנסים לתקופת החגים, לא יהיה קל, אורי תשלח לנו כוח בתוך כל עם ישראל, בטוחים שאתה פועל שם למעלה.

ואני יסיים במילים שלך אורי:
“אחד הברורים הכי חשובים ועמוקים זה הקושי, ההתמודדות, הנפילה, מה המקום שלהם בחיים, כמה הם חלק בלתי נפרד מהמציאות שלנו,וצריך ולאמן את עצמנו לשמוח בהם לצמוח בהם..”
אורי אתה חיי בליבנו ותחייה לעד